בעבר חלק גדול ממקדמי האתרים לא ייחסו חשיבות גדולה מדי לאופן האחסון של האתר, אך כעת כשברור שהיציבות והמהירות של האתר יכולים להשפיע על דירוגי האתר בגוגל, אופן אחסון האתר כבר מהווה פקטור הרבה יותר רציני. וכאשר מדובר על קידום אתרים תחרותי, כל נקודת יתרון קטנה יכולה להוביל לשינוי משמעותי.
מהירות האחסון
אז קודם כל בואו נדבר על מהירות האחסון: החדשות הטובות הן שכיום רוב חבילות האחסון נמצאות על שרתים מהירים יחסית גם כשמדובר על שרתים שמאחסנים מספר גבוה של לקוחות שונים יחדיו. לעומת זאת, אם אנחנו מדברים על אתרים גדולים ומורכבים, בדרך כלל נדרשת חבילת אחסון על גבי שרת ייעודי או שרת וירטואלי. בניגוד לשרתים שיתופיים, אלא הם שרתים שניתן באמצעותם להקצות משאבים בלעדיים רק לאתרים שיושבים עליהם.
לכן, במצבים כאלו, יש לעניין השפעה מרחיקת לכת על מהירות האתר, ובדרך כלל ניתן להסתפק בשרת וירטואלי ואין באמת צורך לנהל באופן מלא שרת ייעודי.
את השינוי לטובה במהירות האחסון ניתן לראות בקלות בעזרת כלי בדיקת המהירות של גוגל,Page speed Insights, כאשר נרצה להגיע לצבע ירוק במדדים לטעינה דרך המובייל ודרך ה-Desktop.
מיקום השרתים
ברוב המכריע של המקרים בוחרים את מיקום האתר על פי המיקום של קהל היעד העיקרי שלו. לדוגמה, אם האתר נמצא בישראל, נבחר באחת מחברות האחסון הישראליות.
אבל מה קורה כאשר אנחנו רוצים לפנות לקהל בינלאומי בלי לפתוח עשרות אתרים מקומיים שאת כל אחד מהם נצטרך לקדם בנפרד? בדיוק מהסיבה הזו תוכנן הקונספט של CDN, או “רשת להפצת תוכן”. הרעיון הוא שבמקום שהמידע יעבור בין הרבה מאוד נקודות ברחבי האינטרנט, כל שרת מקומי יאחסן את התוכן של האתר אצלו מראש באופן קבוע או לתקופה מסוימת ובכך יוכל לשלוח אותו למשתמש במהירות.
חלק מחברות האחסון מתממשקות אל שירותי CDN כמו CloudFlare בעוד אחרות דורשות כי תירשמו לשירותים כאלו בעצמכם.
מבחינת SEO, חשוב לזכור ששרתי CDN בדרך כלל יהיו בעלי כתובת IP מקומית או אמריקאית. לכן, גוגל עשויי לשייך את המיקום של האתר שלכם עם מדינה אחרת. על מנת לפתור זאת, ניתן לקבוע את הזיהוי הגאוגרפי של האתר בתוך Search Console (למעט אתרים עם סיומת .com שנחשבים לאתרים בינלאומיים).
כיצד גוגל מודד את המהירות של האתר בהקשר של CDN והמיקום של קהל היעד?
כאשר גוגל מודד את מהירות האתר, הוא עשוי להסתמך על נתוני המעבדה שלו שבה המהירות נמדדת בסביבה סגורה, או להתבסס על המהירות האמיתית בה האתר נטען אצל גולשים מרחבי העולם (או זוהי לפחות הסברה). גוגל בדרך כלל יבחר לעשות שימוש בנתוני המעבדה במידה ואין לו מספיק נתונים כדי לספק את תמונת המצב האמיתית.
כאשר תבצעו בדיקה דרך Pagespeed Insights, תוכלו לראות באופן ברור כיצד גוגל מחשב את הנתונים. מהסיבה הזו, ייתכן שבפועל גוגל ימדוד מהירות אחרת מזו שאתם תרגישו בפועל.
זמינות השרת
זמינות השרת היא נושא שבדרך כלל פחות מוזכר בהקשר של SEO מכיוון שאין לו השפעה ישירה על דירוגי האתר. רוב חברות האחסון גם יציבות יחסית (אלא אם כן מדובר בכמה חבר’ה שמשכירים שרת ועושים לו סוג של “סאבלט”).
אבל מה קורה אם האתר בכל זאת לא יציב? למשל, בגלל עומס פתאומי או הערכה לא נכונה של המשאבים שנדרשים כדי להריץ אותו? במקרים כאלו הזמינות שלו עשויה להיות נמוכה יותר.
גוגל אומנם לא מעניש אתרים עם זמינות נמוכה, אבל לדבר יכולה להיות השפעה לא טובה על האופן בו הוא מוסיף דפים לאינדקס ומספר הביקורים השבועיים או החודשיים שלו באתר. נניח שהעלנו 10 דפים חדשים בתחילת החודש עם מילות מפתח שחשובות לנו וגוגל מחליט לבקר באתר דווקא כאשר הוא לא זמין. התוצאה היא שההוספה של הדפים האלו לאינדקס תתעכב עד הביקור הבא ואנחנו נפספס תנועה חשובה.
מעבר לכך ישנו נושא שלם שנקרא “תקציב זחילה”. ככל שאתר מתעדכן מהר יותר והוא יציב יותר, כך התקציב יהיה גדול יותר ולמעשה גוגל יבקר באתר בתדירות גבוהה יותר.
בכל אופן, במידה וגוגל יזהה בעיות בזמינות האתר, הוא ישלח התראה דרך ה-Search Console. אם אתם רואים טבלה כזו, זהו את הסיבה לבעיה וטפלו בה בהקדם.
“אחסון אתרים למקדמי אתרים”
עוד נושא מעט שנוי במחלוקת הוא “חבילות אחסון למקדמי אתרים”. מדובר בחבילות אחסון שבהם ניתן לאחסן מספר אתרים על גבי C-Class שונים. ה-C-Class מתאר את הקבוצה השלישית של המספרים בכתובת מצד שמאל (כל כתובת בנויה מארבעה מספרים עם נקודות ביניהן).
לדוגמה, בכתובת 215.233.243.45 ה-C Block הוא 243.
בחבילות אחסון רגילות שכל משתמש יכול למקם בהן מספר אתרים (או דומיינים), כתובת ה-IP היא לרוב זהה הן בבלוק C והן בבלוג D. לעומת זאת, כאשר בלוק C הוא ייחודי, גוגל מתייחס אל האתרים האלו כאתרים רחוקים אחד מן השני שלא יושבים על גבי אותו השרת.
לבלוקים שונים יש חשיבות כאשר אנחנו מתחילים לדבר על קישורים בין אתרים, שהם עדיין הפקטור החשוב ביותר ל-SEO. כתוצאה מכך, לפחות בתיאוריה, קישור בין אתרים עם C בלוק זהה הוא פחות אפקטיבי מקישור בין אתרים עם C בלוק שונה, כפי שישנם ב”חבילות SEO”.
מי שמקדם 2-3 אתרים ולא בהכרח מקשר ביניהם לא צריך להיות מודאג מדי, אבל מי שמקדם עשרות אתרים ורוצה להשתמש בהם כתשתית עצמית לקידום עם קישורים צולבים ביניהם במקום להסתמך רק על החלפות קישורים, עשוי בהחלט לרצות ולהפריד בין ה-C Classes.
בחו”ל יש גם חברות שמציעות חבילות כאלו עם עשרות ואפילו מאות כתובות שונות, בארץ בדרך כלל מסתפקים במספרים חד ספרתיים או דו ספרתיים בטווח הנמוך. המשמעות היא שייתכן שאם יש לכם אתר ישראלי, תרצו לפזר אותו בין כמה חברות.
כפי שרמזנו, כל הנושא הזה שנוי במחלוקת וגוגל בעצמה לא מתייחסת ל-C Class בתיעוד שלה בנוגע לקישורים. היא כן מציינת שאם אתם נמצאים ברשת גדולה של אתרים עם C-Class זהים, כנראה שאתם לא צריכים לחשוש שאתר עם רמות ספאם גבוהות יפגע בכם.